נוסד בשנת תש"ט
בצער רב אנו מודיעים על מותה בטרם עת של חברת הקהילה ענת גרטנר, ומשתתפים בצערו של בעלה, אלישע. ההלוויה תתקיים בבית ההספדים בהר המנוחות, בבית ההספדים של קהילת ירושלים, היום בשעה 16:30. בבנין ירושלים ננוחם.
We regret to inform you of the untimely passing of our dear member Anat Gertner, and we share our deep condolences with her husband Elisha. The funeral will be today at Har Hamenuhot, Kehillat Yerushalayim, at 4:30pm. May the family find consolation in the rebuilding of Jerusalem.
השנה מציינים ברחבי העולם שבעים שנה לסיום מלחמת העולם השנייה והכנעת השלטון הנאצי בגרמניה ושאר מדינות הכיבוש. בתשיעי במאי 1945 הובס הצבא הגרמני בנקודות השליטה האחרונות שלו בידי צבאות בנות הברית והצבא האדום.
חלק משרידי העם היהודי באירופה שניצלו מן התופת הנוראית חזרו למקומותיהם, בהיותם שבורים ורצוצים וניסו בדרך זו או אחרת לשקם מחדש את חייהם. חלק מהניצולים ניסו למצוא מנוח לכף רגלם בכל מקום ביבשת אירופה אשר רק היה אפשר להתיישב בו, ולפתוח דף חדש בחייהם מחוץ למרחבים שבהם התגוררו קודם לכן.
רבים מן הניצולים, בייחוד אלו ששוחררו ממחנות הריכוז ומחנות ההשמדה נקלטו על ידי צבאות בנות הברית במחנות עקורים בגרמניה, שהוכשרו במיוחד לקליטתם. חלק מאותם מחנות שימשו קודם לכן כמחנות ריכוז. המפורסם שבהם היה מחנה ברגן בלזן. באותם מחנות עקורים שהו הניצולים תקופות קצרות או ארוכות עד לסגירתם בשנת 1952. צבאות בנות הברית ביחד עם ארגונים יהודיים שונים השתדלו לדאוג למחסורם: מזון, ביגוד וצרכים אחרים, ובכלל זה הקמת מסגרות תרבותיות וחינוכיות לדור הצעיר. הוקמו בתי ספר וכן נוסדו תנועות נוער, שאף שולבה בהן פעילות ציונית.
לאחר שהות קצרה או ארוכה יצאו ניצולים ממחנות העקורים בגרמניה לבנות מחדש את עתידם בארצות שמעבר לים. חלקם הגיעו לארצות הברית קנדה או לאנגליה. בהשפעת שליחים שהגיעו מהארץ ובאמצעות מוסדותיה של הסוכנות היהודית מומשה העפלה של רבים מהם ארצה, על אף נסיונותיהם של השלטונות הבריטיים למנוע עלייתם על ידי שילוחם בחזרה לנמלי אירופה, ידוע ומפורסם סיפורם של מעפילי אקסודוס, כמו גם גירושם של רבים מהם למחנות מעצר בקפריסין.
מאז קום המדינה בשנת 1948 הוסדרה העלייה דרך מוסדותיה של המדינה הצעירה בתיאום עם מוסדות הסוכנות היהודית. ניכרת עלייה מסיבית של ניצולים, בעיקר ממזרח אירופה ומרכזה בשנת 1949 שנמשכה שנים אחדות.
תרומתם של אותם אודים מוצלים מאש, הן להקמת המדינה והן לחיזוקה לאחר כינונה לא תסולא בפז. רבים מקרב העולים זה מקרוב באו נטלו חלק נכבד במלחמת השחרור, ואף רבים מהם לצערנו נפלו בקרבות. לאחר קום המדינה על אף הקשיים שהיו מנת חלקם הטיבו הניצולים להשתלב בכל מגזרי החברה הישראלית, זו העירונית, הן כשכירים: פועלי חרושת, באדמיניסטרציה ומקצועות חופשיים. רבים מהם מצאו דרכם בהתיישבות חקלאית, בכך שהיו שותפים בהקמתם של קיבוצים ומושבים הפרושים על פני הארץ כולה. השתלבותם של אלו במערכות השלטון, כוחות הבטחון, הכלכלה והמשפט אף היא ניכרת. כל זאת לצד השתלבותם במרוצת השנים באקדמיה, במדע וברפואה. ואף מתחומי התרבות לא משכו ידם. שילובם ניכר היטב באומנות, בשירה ובספרות, ובתחומים אלו נתנו ביטוי רב משמעות לאובדן ולחוויות הקשות שעברו על אדמת אירופה החריבה במלחמת העולם השנייה.
יש אפוא לראות בהם את הגיבורים האמיתיים של עם ישראל. אותם שרידי השואה שבעוז רוחם ובתעצומות הנפש השירו מבט קדימה לבניין הארץ והעם היהודי, ועליהם נאמר: היוצאים מן האופל אל השחר.