נוסד בשנת תש"ט
שבועות תשע"ג
חג שמח!
מאת הרב שלמה וילק
באמצע המאה ה-13 כותב הרמב"ן מכתב לבנו, בו הוא מתאר את ירושלים תחת הכיבוש הצלבני. 'כל הקדוש מחבירו', אומר הרמב"ן, 'חרב מחבירו'. ירושלים היא עיי חורבות, יש בה קומץ יהודים ובקושי מנין לתפילת שבת, חורבותיה שוממים אפילו משועלים, ובכי נשמע בחוצותיה, בכיים של עולי הרגל המגלים עד כמה גדול שברה, כים.
הרמב"ן מסיים את המכתב בתקווה כי בנו יזכה לראות בנחמת ציון ובבניין ירושלים. לא היה אז עם בעולם שקיווה לגאולה, לא היה איש מלבד ישראל בעולם שחשב וקיווה שמצבו ישתפר, היה זה עולם של הישרדות, בו התקווה היחידה לגאולה הייתה מחוץ לטבע, במוות, בעולם הבא. הרי הצלבנים, אלה שיצאו לכבוש את ירושלים במסעי הצלב, היו אלה שחשבו כי כיבוש ירושלים יקרב את ביאת משיחם, ומאתיים שנים אחר כך ירושלים נותרה עיי חורבות, שוממה ועזובה. כובשים רבים באו לעיר הזו, כולם השאירו הרס וחורבן, שממון רוחני ופיסי. כיכר השוק הייתה ריקה מאמונה ותקווה. היינו אז רק אנחנו, אחד העמים המושפלים והבזויים עלי אדמות, שהאמין כי יבוא יום ויגאל אותנו הקב"ה. אודה על האמת כי אני מתקשה להבין מנין מצאו אבותינו את הכח להאמין כי הדבר ייתכן, איך לא נואשו רק בזכות הבטחות עתיקות של נביאים שאיש לא האמין להם בתקופתם הם? כמו שלא הבנתי מעולם כיצד יכולים היו להיות קשי עורף כל כך במדבר ובארץ בתקופת השיא שלהם, כך איני יכול להבין כיצד האמינו בגאולה. ועוד יותר אני נעצב להבין כי כאשר הבית היה בבניינו וירושלים בתפארתה, הם מאסו בהם ובאלקים, עבדו לאלהים זרים, ומדוע אנו זקוקים לצלבנים ולעותמאנים כדי שנבקש גאולה, אולם משזו באה אנו מואסים בה ודורשים אחת יותר גדולה, יותר ניסית, יותר קדושה.
למה ציפה הרמב"ן בחושבו על גאולה?
כשסיפר הקב"ה לאברהם בברית בין הבתרים כי זרעו יהיה בגלות שנים ארוכות, אולם יגאל משם ביד חזקה וברכוש גדול, האם לא ידע אז הקב"ה כי אותה גאולה תביא עימה את חטא העגל, את המתאוננים ואת קורח ומקושש העצים? האם לא ידע הקב"ה כי הגאולה ההיא לא תהיה הסוף, ועוד יצאו שוב לגלויות? הרי הקב"ה מראה לאברהם את כל ארבע הגלויות, וודאי גם ידע על גלות אוקראינה ופולין אך הסתיר אותן מאברהם לבל יתייאש. ובכל זאת אנו מזכירים את יציאת מצרים בימים ובלילות, רואים בה את יסוד האמונה שלנו. ובדורנו אנו נגלה ה' בציון, ואיש אינו עובד את העגל יותר, ולמרות שכולם עדיין מתאוננים ויש כאלו המתגעגעים וחוזרים לסיר הבשר והשומין שבגלות, רוב העם אין מאושר ממנו בתבל.
ושוב אני עומד ותוהה, כיצד זה יש משלומי אמוני ישראל שאינם רואים זאת, שאינם מבינים כי גאולת ישראל ככל שהיא עולה היא רבה והולכת. ואנו עומדים ואיננו יודעים אם לצחוק או לבכות למראה בתי קפה וקולנוע הפתוחים בשבת, האם לבכות על חילול השבת או לראות בזקנים ובצעירים היושבים בבתי הקפה האלה את הגשמת חזון הנביאים. הרי בעיני אברהם אבינו היו עובדי העגל חזון הגאולה של בניו, ואותם זוכר הקב"ה בערגה כאלו שהלכו אחריו במדבר, בארץ לא זרועה.
בחודשים הקרובים רבים מאיתנו יעברו באזור הרכבת הישנה. וודאי ליבנו ייחמץ למראה המסעדות והחנויות הפתוחות. וודאי תהיינה הפגנות והפגנות נגד, ומשטרה ועיתונות והתלהמות גדולה. אני אלך שם בלב פוחד ורחב, פוחד על אבדן ההזדמנות לבנות את ירושלים בקדושה וטהרה כדי להיות ראויים לבניין הבית ולהשראת שכינה, וברוחב לב על החיים השוקקים, הצעירים הצוחקים, הטבעיות הפשוטה של עיר שקמה לתחיה, שמרצחים לנו בה ועתה מלאה צדק, עיר שעולי רגליה נדו לשברה אלפיים שנים, ועתה משתאים מיופיה.
הקהל מוזמן לתיקון ליל שבועות ה' בסיוון, ה-14/05/2013, החל מהשעה 22:30 בבית הכנסת עמק רפאים שברחוב יעל 4, בקעה ירושלים
יישאו דברים:
ציבור המתפללים, גברים ונשים, מוזמן. במקום יוגש כיבוד.
בברכת חג שמח,
הועד המארגן.
בצער רב אנו מודיעים על פטירת מר ארמנד ריין ז"ל, אביו של פרופ' עזריה ריין. ההלויה התקיימה ביום ג' כ' באייר (30 באפריל). יושבים שבעה בבית המנוח: בבית הורים "תמיר" ברח' שפע חיים 2 ירושלים. המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.
זמני התפילה : שחרית ב- 7.00 מנחה ב- 19:00.
במוצש"ק כ'ה באייר השבעה תתקיים בבית בן המנוח ,עזריה ריין, בכתובת החדשה : רח' הרכבת 12 ירושלים.
זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו
כדרכנו בקודש לכבוד יום ירושלים –
נקיים גם השנה סיור וסעודה שלישית חגיגית !
והפעם – בחרנו לסייר .. ממש מתחת לאף – בשכונת בקעה !!
בהדרכת תמר הירדני
בין בתי פאר ואורנים עתיקים נחבאת לה שכונת בקעה
אשר שורשיה בתקופה העות'מאנית .. ופארה בתקופת המנדט.
בסיור בסמטאות נגלה מה ייצר אלפרד זלצמן במפעל הפח שלו,
מדוע גר איש שמאל בבית ערבי,
מי קרא לבקעה בשם 'עמק רפאים', מה זכר עמוס עוז מהשכונה,
האם גרו בה יהודים לפני 1948 ועוד.
נסייר לנו בינות לפארק המסילה, בית גיאורגיאן,
מפעל הפח של זלצמן, דרך בית לחם, בית דמיאני,
בית כנסת 'עמק רפאים', בית שוכרי דיב, בית המוכתר ועוד.
הסיור ייערך ביום שישי, כ"ג באייר – 3.5, בין 9:00 ל-12:30
מפגש בבית הכנסת ב-9:00.
נא להרשם לסיור במהרה אצל מנחם זר-כבוד !!
ובשבת – כ"ד באייר – 4.5 נתכנס לסעודה שלישית חגיגית !
18:15 – מנחה
18:35 – סעודה שלישית, דבר הרב
ו .. סיפורים ירושלמיים – בין קרבות לארכיאולוגיה – מפי פרופסור גבי ברקאי.
20:00 – צאת השבת
"The Lord has done it this very day; let us rejoice today and be glad."
As is our custom on Yom Yerushalayim —
We will celebrate for the third year with a walking tour and festive meal!
And, this time, we'll be touring right under our own noses — in Baka!
Led by Tamar Hayardeni
Amidst exquisite homes and long-lived pines lies the secrets of Baka
Rooted under the Ottomans, come to glory during the Mandate.
We will discover what Alfred Saltzman created in his tin factory,
And why a Leftist dwells in an old Arab house,
Who called Baka "Emeq Refaim", also what Amos Oz remembered,
And if Jews lived here before 1948.
We will see a Georgian home along the railroad track park,
Saltzman's factory, Bethlehem Road, Domiani House,
Emeq Refaim Synagogue, Div House, and the Mukhtar of Baka's, too.
The tour will take place on Friday May 3 from 9AM-noon
Meeting at the Beit Knesset promptly at 9:00.
Please register with Menachem Zer-Cavod.
And on shabbat – כ"ד אדר – May 4 – a festive Seuda Shlishit!
Mincha 6:15PM
Seuda Shlishit and a message from the Rav 6:35PM
.. and Jerusalem stories – from battles to archeology — by Prof. Gabi Barkai.