תקנון

תקנון בית הכנסת פה. תקנון התפילה מטה.

תקנון התפילה

הקדמה

לבית הכנסת באים כדי להתפלל וכדי לחנך את ילדינו לתפילה. אנו שמחים על ריבוי מתפללים ועל דיבוק חברי קהילה, ומקובלים אנו כי תפילת ציבור אין הקב"ה מתעלם ממנה.

לפיכך, אנו מבקשים מן הציבור להקפיד לבוא בלבוש הולם, צנוע ומכובד לבית הכנסת, מפני מורא שמים. כמובן שאין לשוחח בכל עניין בזמן התפילות, בין אם במקום שאסור מצד הפסק, כגון בין ברכות השופר לתקיעות או בין ברכות המגילה לקריאתה, ובין אם בכל זמן אחר.

אנא הקפידו על הילדים לבל ירעישו ויפריעו, גם ע"י דוגמא אישית. לכל המתפללים אנו קוראים להימנע מלהעיר ולהקפיד, אלא בדרכי נועם ומתוך כבוד.

בדרך כלל אין אוכלים ושותים בבית הכנסת, אולם בשעת הצורך כאשר יש גשם בשעת הקידוש, או בעת שיעורים וכדו', הדבר אפשרי תוך מתן הכבוד הראוי.

כל איש ואישה מוזמנים להיות חברי הקהילה. כל מתפלל המשלם את דמי החבר השנתיים לפי ההודעות מידי שנה, זכאי לזכויות חברי הקהילה.

1. נוסח התפילה

נוסח התפילה הוא נוסח אשכנז לפי סידור קורן בדרך כלל.

2. זמני התפילה

3. שליח ציבור

  1. רק מי שקיבל רשות מן הגבאי יהיה שליח ציבור.
  2. אין לעבור לפני התיבה במכנסים קצרים ובלבוש לא הולם אחר, לפי החלטת הגבאי.
  3. הש"ץ יתעטף בטלית למעט תפילת ערבית בחול.
  4. נוסח הקדיש ע"י הש"צ הוא נוסח אשכנז בלבד. מתפלל שאינו עובר פני התיבה יכול לומר את נוסח הקדיש כפי מנהגו וישתלב עם הציבור. נשים האומרות קדיש מתבקשות להודיע לגבאי, ולומר את הקדיש בקול נמוך כך שישתלב עם קדיש שאומרים הגברים.
  5. קדימות לשליח ציבור:
    • בתוך שבעה
    • מתפלל קבוע בתוך שלושים
    • יארצייט
    • מתפלל קבוע בתוך שנה
    • מתפלל שאינו קבוע בתוך שלושים
    • מתפלל שאינו קבוע בתוך שנה
  6. אבל לא יעבור לפני התיבה:
    • אבל בתוך שבעה לא יעבור כלל לפני התיבה
    • בראשי חודשים מהלל ועד סוף התפילה בבוקר
    • ביו"ט, יום העצמאות ויום ירושלים, בשלש התפילות
    • בחנוכה, בפורים, בחוה"מ, בשלש התפילות
    • בשבת, למעט שבת יארצייט או השבת לפני היארצייט, בשלש התפילות
    • אבל כהן, לאחר שבעה, יכול לעלות לברכת כהנים
  7. הש"ץ יעמוד במקומו הקבוע ליד העמוד, למעט בשבתות וחגים בהם בית הכנסת הומה ואז יכול להתפלל מן הבימה כדי שיישמע קולו ולא יופרע ע"י העוברים בבית הכנסת. בזמן אמירת קדיש וחזרת הש"ץ יעמוד כשרגליו צמודות.
  8. אין לש"ץ להטריח בתפילתו על הציבור יותר מדאי
  9. הש"ץ יתחיל בתפילת שחרית מברכות השחר
  10. אין להתחיל בברכות ק"ש אלא אם יש עשרה שעונים אמן

4. תחנון

אין אומרים תחנון בכל הימים לפי מה שכתוב בסידור קורן, כולל ביום שיש בו ברית בבית הכנסת, אפילו אם אין שם אחד מבעלי הברית. ביום בר מצווה אומרים תחנון.

5. קריאת תורה

  1. בזמן קריאת התורה צריכים לעמוד על הבימה ארבעה – הגבאי, הקורא, העולה לתורה ואחד נוסף, כך שגם בשעה שהגבאי יורד מן הבימה לצורך ענייני הקריאה, ישארו שלשה.
  2. לקריאת התורה מעלים לא יותר ממניין הקרואים הרגיל, אלא אם יש צורך, ובכל מקרה לא יותר מעולה נוסף אחד לכל שמחה בבית הכנסת, עד שמונה עולים, מלבד המפטיר. סדר העליות הוא:
    •  לראשון – כהן, ואם אין כהן, או שהכהן בתפילת שמונה עשרה, יעלה לוי או ישראל.
    • לשני – לוי, ואם אין לוי יעלה הכהן שוב. אם לוי עלה במקום כהן, יעלה ישראל.
    • לשלישי עד שביעי – ישראל
    • אחרון יכול לעלות כהן או לוי.
    • מפטיר – כהן, לוי או ישראל.
    • אב ובן לא יעלו זה אחר זה.
  3. רק הגבאי או מי שמונה מטעמו רשאים לתקן את הקורא. אחרים המזהים טעות שלדעתם צריכה חזרה, יודיעו ע"כ מיד לגבאי.
  4. כדי לברך ברכת הגומל אין צורך בעליה לתורה, ובכל מקרה אין לברך הגומל לעולה האחרון, אלא לאחר הקדיש שאומר הקורא.

6. שבת

  • לאחר קריאת התורה יאמר הגבאי מי שברך לחולים. הקהל מוזמן לומר את שם החולים כל אחד ממקומו ובשקט.
  • לאחר קריאת ההפטרה אומרים: תפילה לשלום המדינה ומי שברך לחיילי צה"ל ותפילה לשלום הפצועים.

7. ראש חודש

  1. שיר של יום אומרים לאחר הלל וברכי נפשי אומרים לאחר עלינו לשבח.
  2. חולצין תפילין ומקפלים אותם לפני תחילת מוסף, שלא יהיו מוטלין בבזיון. לאחר שסיימו רוב הציבור, יכה הגבאי על הבימה להכרזה על תחילת תפילת המוסף.

8. ימים נוראים

  • סדר התפילה בימים הנוראים לפי נוסח אשכנז. סדר הפיוטים שאינם נאמרים הוא כדלהלן:
    • . . .
  • בהוצאת ספר תורה בשבת יום הכיפורים אין אומרים י"ג מידות, כמצוין בסידור קורן ובלוח היכל שלמה, ולא כרינת ישראל.
  • בתפילת יזכור אומרים יזכור לחללי השואה וחללי צה"ל ורק לאחר מכן יוצאים אלו שאין אומרים יזכור. היוצאים מתבקשים לשוב מיד לתפילת אשרי.
  • בתפילת הנעילה של יום הכיפורים אפשר לומר "אבינו מלכנו" עד 13 דק' לאחר השקיעה.

9. סוכות

  • שליח הציבור מנענע בלולב בהלל שש פעמים: "הודו לה'", "יאמר נא ישראל", "אנא ה' הושיעה" פעמיים, "הודו לה'" שבסוף פעמיים.
  • הציבור מנענע שמונה פעמים: בכל פעם שאומרים אחרי הש"ץ "הודו לה'", "אנא ה' הושיעה" פעמיים, "הודו לה'" שבסוף פעמיים
  • שליח הציבור ימתין עד שיסיימו הקהל את הנענועים.
  • הושענות אומרים לאחר הלל
  • בשמחת תורה יש לכהנים לעלות ולברך את הקהל גם במוסף.

10. חנוכה

  • בכל אחד מלילות חנוכה מדליקים נרות בבית הכנסת בברכה בין מנחה לערבית, ובבוקר בלי ברכה.
  • בימי החנוכה אומרים שיר של יום ו'מזמור שיר חנוכת הבית', למעט בשבת שאין אומרים מזמור שיר, אלא שיר של שבת בלבד.
  • מתפללים מנחה גדולה בערב שבת חנוכה, כדי להספיק ולהדליק נרות חנוכה ושבת.

11. פורים

  • את פרשת זכור יקרא רק בעל קורא הבקיא היטב בקריאה. הגבאי או הרב יכריזו לפני הקריאה על החובה לשמוע ולהתכוון לצאת ידי חובה. בתום התפילה קוראים שוב את פרשת זכור למאחרים ולאלו שלא שמעו בפעם הראשונה.
  • בקריאת המגילה בפורים יחזור הקורא פעמיים על כל הפס' הבאים: פס' יא' בפרק ה' בשינוי הבא: "להשמיד להרוג" ו"להשמיד ולהרוג", פס' ב' בפרק ט' בשינוי הבא: "ואיש לא עמד בפניהם" ו"ואיש לא עמד לפניהם".

12. יום העצמאות ויום ירושלים

  • מתפללים תפילת חג לפי הנוסח בסידור רינת ישראל, ואומרים הלל בברכה רק בתפילת שחרית.
  • אם נדחה יום העצמאות, אין אומרים תחנון ביום שחל בו, אך אין מתפללים תפילה של חג.
  • אין אומרים אב הרחמים ויזכור ביום העצמאות, למרות האמור בסידור רינת ישראל.

13. ט' באב

  • אם חל תשעה באב במוצאי שבת, מאחרים להתפלל תפילת ערבית רבע שעה לאחר צאת השבת, כדי שיספיקו הקהל לומר בביתם "ברוך המבדיל בין קודש לחול", יחליפו לבגדי חול ויסירו את נעלי העור ואז יבואו לבית הכנסת. אין אומרים במוצ"ש ויהי נעם.
  • ואלו הקינות אותן נהגנו לומר לאחר תפילת שחרית:
  1. שבת סורו
  2. איכה אצת
  3. אאדה עד
  4. איכה ישבה
  5. זכור אשר עשה
  6. אם תאכלנה
  7. לך ה' הצדקה
  8. ארזי הלבנון
  9. על חורבן
  10. מי יתן ראשי
  11. אז בהלוך
  12. אמרתי שעו מיני
  13. אש תוקד
  14. ציון הלא תשאלי
  15. ציון קחי
  16. שאלי שרופה
  17. ציון במשפט
  18. אלי ציון ועריה
  19. אלי אלי (בדף)
  • נוסח תפילת נחם לפי מנהג בית הכנסת:
    • נַחֵם ה' אֱלהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּון וְאֵת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם וְאֶת הָעִיר שהָיְתָה אֲבֵלָה וְחֲרֵבָה וְבְּזוּיָה וְשּׁומֵמָה. וליִשְׂרָאֵל עָמֶּךָ נָתַתָּ נַחֲלָה ולְזֶרַע יְשֻׁרוּן יְרֻשָּׁה הוֹרַשְׁתָּ, נערה יי' אֱלֹהֵינוּ מעֲפָרָהּ וַהָקִיצָה מֵאֶרֶץ דויה,  נְטֵה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם וּכְנַחַל שׁוֹטֵף כְּבוֹד גּוֹיִם. עַל כֵּן צִיּון בְּמַר תִּבְכֶּה. וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קולָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם. מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה ה' בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ. וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנותָהּ. כָּאָמוּר וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חומַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוד אֶהְיֶה בְּתוכָהּ: בָּרוּךְ אַתָּה יי' מְנַחֵם צִיּון וּבונֵה יְרוּשָׁלָיִם:

14. בט"ו באב אין אומרים תחנון, אך אומרים א-ל ארך אפים ולמנצח.

15. לילות לימוד יתקיימו אי"ה מידי שנה בהושענא רבה ובשבועות.

16. בעת עצירת גשמים אומרים עננו לפי הודעות הרבנות הראשית והכרזת הרב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *