הודעה מהרב

בס"דלמעלה מעשרים שנה עברו מאז הגענו, שושי ואני לקהילה. היינו אז אחד הזוגות הצעירים הבודדים בקהילה וחמשת ילדינו הצטרפו לקבוצה קטנה של ילדים שגדלה בצל דור המייסדים, אודים מוצלים מאש, ששמחו על כל רעש ובכי של ילד קטן גם בזמן קדושה וקריאת התורה.

שנים רבות עברו, הילדים ההם היום מסיימים צבא, מתחתנים, וכבר נשמע רעש הנכדים והנינים בבית הכנסת. איני יודע אם לשמוח או להתעצב על כי משתיקים את רעש הילדים בבית הכנסת, האם זהו סימן לביסוס הקהילה ולתחושת הגאולה, או שמא לכובד הלב וההרגל. ובכל שבת אנו זוכים כי נשמעים קולות זקנים וזקנות ילדים וילדות בבית הכנסת ובחצר, קולות של קהילה שזקניה נולדו בגלות ובשמד וילדיה גדלים בבטחון ובגאולה ההולכת ובוקעת.

זכינו להיות חלק מן הקהילה הדתית לאומית בשכונת בקעה, קהילה סוערת ומאתגרת שחבריה אינם מניחים להלכה ולתורה לקפוא על שמריהם. קהילה אוהבת תורה ורודפת אחר המעשה הנכון והאמיתי, זה הנכון בעיני אלקים ואדם, וכל המחלוקות בה לשם שמים. בתוך הקהילה הרחבה והיפה של בקעה זכינו לבנות בית כנסת וקהילה סובלניים ואוהבי אדם, קהילה שקול התורה והתפילה נשמע בה בכל ימות השבוע, מן המנין המוקדם ועד שיעורי הערב והלילה. זכינו גם להזמין אלינו מתושבי השכונה שאינם מבאי בתי הכנסת, לחגוג בשמחתם ולענות אמן באבלם.

בתוך הסערות הרוחניות השכלנו למצוא דרך שיש בה יראת שמים ושמירת מצוות, תוך הקשבה ופתיחות לעולם ומתוך אהבת הבריות. נשות הקהילה שותפות בניהולה, כלומדות ומלמדות, ואנו עדיין עסוקים בחיפוש דרך לשלב את נשות הקהילה בצורה משמעותית גם בתחומים נוספים בחיי הקהילה. קריאת המגילה ע"י נשים לנשים והריקודים עם ספר התורה בשמחת תורה מהווים אות ומופת למחויבות רוחנית והלכתית ורצון למצוא את הקול הנשי בחיי הרוח של הקהילה.

שיעורי ההלכה, התנ"ך ומחשבת ישראל, יחד עם שיעורי הדף היומי ודברי התורה הקבועים משתפים כה רבים ורבות מאיתנו בלמידה ובשיח הרוחני. זכינו גם לוועד פועל ויוזם, לקרן צדקה גדולה העסוקה בחסד, ובשותפות של רבים בסיוע לאורחים המבקרים בבית הכנסת. הספריה החדשה מעידה על רעננות ותנופת עשייה בקהילה שחגגה זה לא מכבר שישים ושתיים שנים ליסודה.

אנו זוכים לראות את גאולת ישראל ההולכת וזורחת כאיילת השחר, בחיי העם והארץ ובחיי הקהילה. וודאי נזכה, בשנה הבאה, לארח את עולי הרגלים ויתקיים בנו מאמר חז"ל ונוכל לעמוד צפופים אך להשתחוות רווחים, לתת מקום לכל הבאים בשערי ציון וירושלים.

שלמה וילק
svilk@ots.org.il
כ"ה תשרי, תשע"ד

 

Over twenty years have passed since Shoshi and I joined this kehilah. At the time we were one of a handful of young couples here, and our five children were part of a small group of kids who grew up in the shadow of our foundering generation, embers spared from the fire, men and women who actually relished a child’s noise and crying during kedusha and the Torah reading.

The years have transpired, and these boys and girls are finishing the army and themselves starting families, and now we hear the sweet sounds of grandchildren and great-grandchildren in our beit-knesset. I sometimes don’t know whether to laugh or cry when I hear us shushing the little ones. Is it a sign of a sense of establishment, even redemption? Or maybe just habit and age. Yet every shabbat we are blessed to hear sounds both of old men and women, young girls and boys in our shul and courtyard, the voices of a generation whose elders grew up in the Golah and whose youth live secure in a new freedom and in the light of a deepening redemption.

We are lucky to live in the wonderful national religious community of Bak’a, an exciting and challenging environment, whose members do not allow their Judaism to stagnate, a community with a love of Torah, who seek a correct and true path in the eyes of God and man, where disputes are for the sake of Heaven. In the wider community of Bak’a, we have witnessed the establishment of our beautiful beit knesset, one of tolerance and love of humanity, where the sounds of Torah and tefillah can be heard every day of the week, from the early minyan through classes at evening and night. We see neighborhood friends, who do not regularly attend, join us in their smachot and let us console them in their hour of grief.

Amidst the modern spiritual upheaval, we seek a path both God-fearing and mitzvah-observant, with complete receptivity and openness to the world and love of all people. The women of our congregation are an active part of its management, and still we seek a better way yet to involve them significantly in more aspects of our communal life. It is obvious for anyone to see the women’s megillah reading on Purim and dancing with the Torah as a spiritual sign and a desire to express a feminine voice in the spiritual life of our kehillah.

Our halacha, Tanakh, and Jewish thought classes, as well as Daf Yomi and regular divrei Torah draw so many of us into the study of Torah and questions of the spirit. We are witness to an active board, to a Tzedakah Fund busy in charitable works, and the involvement of many who welcome and host guests. The new library is yet another sign of the freshness and initiative of a community who not so long ago celebrated its 62nd anniversary.

We are ourselves, in our lifetimes, beholding the bright dawn of Israel’s redemption, in the lives of our congregation and our nation. Let us hope to see a year of welcoming both visitors and members alike, in the words of our Sages, to stand ​packed together yet ​have plenty of room when ​bow​ing​ down, in the gates of Zion and Jerusalem.

Shlomo Vilk
svilk@ots.org.il

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *